שבועות 11-13
בדיקה זו היא בדיקת סקר לתסמונת דאון , שהיא התסמונת השכיחה ביותר באדם – עם שכיחות שעולה עם גיל האם.
במסגרת הבדיקה תבוצע בדיקת השקיפות העורפית, ייבדק דופק העובר, תנועותיו, קביעת גיל ההיריון לפי ארכו, בדיקת עצם האף והדמיה תלת ממדית של העובר.
בסיום הבדיקה יערך במקום חישוב של הסיכון לתסמונת דאון על סמך גיל האשה בשילוב עם עובי השקיפות העורפית שהתקבלה בבדיקה.
על מנת להעלות את דיוק הבדיקה יש להשלים בשבוע בו מבוצעת הבדיקה גם את בדיקת הדם של ה"סקר הביוכימי – טרימסטר ראשון" (הפניה לבדיקה צריכה להתקבל מהרופא המטפל).
תשובת המעבדה תשקלל את הסיכון לתסמונת דאון לפי גיל האם, תשובת השקיפות ובדיקת הסקר הביוכימי.
את הבדיקה ניתן לבצע במתכונת מורחבת יותר הכוללת מיני סקירה שהיא מעין סקירה ראשונית של אברי העובר ובתוכם, מבנה הגולגולת והמח, עמוד השידרה, ארבעת הגפיים, הצואר, בית החזה, 4 מדורי הלב, הקיבה, שלפוחית השתן ומספר כלי הדם הטבוריים. בשלב הזה אמנם לא ניתן לשלול את כל המומים האפשריים שיכולים להתפתח באיברים אלו במהלך ההיריון, אך כן ניתן לעלות על מומים משמעותיים ביותר שיכולים לבוא לידי ביטוי כבר בשלב זה.
שבועות 13-18
חשיבות הסקירה המוקדמת היא שלילת מומים משמעותיים בשלב מוקדם של ההיריון ושלילת סימנים להפרעות גנטיות שונות. כמו כן, חשובה קביעת מצבו וגודלו של העובר כבסיס להשוואה לבדיקות שיתבצעו בשלב מאוחר יותר של ההיריון.
בדיקה פרטנית של מבנים שונים בגוף העובר, כולל: הגולגולת , המוח, הפנים, הצוואר הלב והחזה, אברי הבטן עמוד השדרה, מערכת השתן והמין,עמוד השידרה, העצמות הארוכות, כפות ידיים ורגלים שליה ומי השפיר ועוד.
המועד המועדף לביצוע הסקירה מוקדמת הוא בשבועות 15 עד 18. בשבועות אלו העובר כבר גדול דיו בכדי לבצע את הבדיקה בגישה בטנית וניתן להימנע בדרך כלל מבדיקה בגישה נרתיקית. כמו כן, איבריו גדולים ומוגדרים יחסית כך שניתן לגלות מומים שלא ניתן היה לגלות אם היינו מבצעים את הסקירה בשבועות מוקדמים יותר. מצד שני, הבדיקה בשבועות אלו ולא בשבועות מוקדמים יותר, לא תעכב במידת הצורך המשך בירור גנטי בבדיקת דיקור מי שפיר, שכן הדיקור מבוצע רק החל משבוע 17-18 להיריון.
עם כל זה, ניתן לבצע סקירה מוקדמת מאוד כבר בשבוע 13 אך היא תבוצע בדרך כלל בגישה נרתיקית בשל ממדי העובר הקטנים. על סקירה בשלב מאוד מוקדם זה נמליץ במצבים בהם אנו צופים שתהייה בעיית הדמיה בגישה בטנית – כגון אישה עם עודף משקל משמעותי או לאחר מספר ניתוחים קיסריים. גם במקרים בהם עלה חשד למום עוברי בבדיקת השקיפות העורפית נמליץ על סקירה מוקדמת כבר בשבוע זה.
ביצוע סקירת המערכות בשבוע 14 פחות מומלצת שכן מצד אחד הרחם כבר גבוה מדי באגן בכדי לבדוק את העובר בגישה נרתיקית, ומצד שני הרחם נמוך מדי בבטן בכדי לראות את העובר בצורה מספיק טובה בגישה הבטנית.
בבדיקה זו תשולב הדמיית תלת ממד וארבע ממד של העובר.
תיעוד הבדיקה בסרט ובתמונות יימסר לנבדקת בתום הבדיקה.
שבועות 20-25
כ- 15 אחוז מהמומים העובריים מתגלים בשלב זה של ההיריון.
המח ומראהו החיצוני של העובר התפתחו בצורה דרמתית. מראה העובר ותווי פניו כבר יותר מוגדרים, מבנה הפה והשפתיים, הלב ואיבר המין ברורים הרבה יותר כמו גם אברים רבים נוספים.
בבדיקה תיערך סקירה מורחבת של המערכות השונות בגוף העובר, כולל: הגולגולת , המח, הפנים, הלב והחזה, אברי הבטן עמוד השדרה, העצמות הארוכות, כפות הידיים והרגליים, השליה ומי השפיר ועוד.
זו ההזדמנות גם לעקוב אחר מדדי העובר השונים כולל הראש, הבטן ועצמות הגפיים ועוד ביחס למה שנמדד בסקירה המוקדמת ולהגדיר את מגמות הגדילה של העובר.
בבדיקה זו תשולב הדמיית תלת ממד וארבע ממד של העובר.
תיעוד הבדיקה בסרט ובתמונות יימסר לנבדקת בתום הבדיקה.
שבוע 30-32
בשל הצפיפות הגוברת ברחם, והסתיידות העצמות – הבדיקה מעבר לשבוע 25 קשה ומוגבלת יותר מהבדיקות עד לשבוע זה.
מסיבה זו סקירת המערכות המאוחרת מבוצעת עד סוף שבוע 25 בלבד.
מכל מקום, העובר ואיבריו ממשיכים לגדול ולהתפתח גם מעבר לשבוע זה.
במידה ומהלך ההיריון היה תקין ולא נמצא שום דבר חריג בסקירה המאוחרת –הפעם הבאה שהאישה ההרה תבצע בדיקת אולטרסאונד תהיה בדיקת גדילת עובר – על יד טכנאית בשבוע 30-32.
עם זאת שישנן בעיות המופיעות בשליש השלישי של ההיריון שלא יתגלו בבדיקה רגילה של גדילת העובר. מומים משמעותיים יכולים להתגלות רק בשלב זה במח העובר, מערכת הכליות והשתן, העצמות ומערכת השלד, הלב, המעיים ומערכת העכול, מערכת הנשימה ועוד.
גם עניין גדילת העובר, מיקום השליה וכמות מי השפיר , הם בעלי משמעות מיוחדת בשלב זה – הן לגבי אופן המעקב ההריוני והן לגבי אופן הילוד.
לשם כך, נועדה הבדיקה על ידי רופא סביב שבוע 30-32.
סקירת מערכות מכוונת מבוצעת בדרך כלל בעקבות בדיקת אולטרסאונד שביצעה האישה, שנמצאו בה ממצאים חריגים.
לעיתים הצורך בסקירה מכוונת נובע כתוצאה מבדיקת מעבדה או היסטוריה אישית או משפחתית חריגה.
הבדיקה נועדה לבחון את האברים העובריים הקשורים באופן ישיר לבעיה שבגינה מבוצעת הבדיקה, ולבדוק איברים נוספים היכולים להתקשר לבעיה באופן עקיף.
הסקירה יכולה להתבצע בכל שלב של ההיריון החל מהטרימסטר השני ועד הלידה.
פעמים רבות העניין מסתיים בבדיקה המכוונת עצמה.
מצד שני,
לעיתים בעקבות הבדיקה נדרשת התייעצות עם גורמי מקצוע נוספים כגון רופאי ילדים, קרדיולוגים ויועצים גנטיים.
במצבים מסויימים יש צורך בהמשך מעקב או בביצוע בדיקות עזר נוספות כגון העמסת סוכר של 100 גרם, בדיקת גורמים זיהומיים,דיקור מי שפיר ועוד.
לסקירה המכוונת יש חשיבות גבוהה לקביעת אופן נהול ההיריון מעתה ואילך ולעיתים אף חשיבות לאופן המעקב אחר הלידה.
בעיה מבנית של הרחם וחסימה של החצוצרות הן מהגורמים השכיחים להפרעה בפריון.
אחת הטכנולוגיות החדשות הקיימות כיום, היא הזרקת קצף ייעודי לחלל הרחם והחצוצרות, המשמש כעין חומר ניגוד לגלי האולטרסאונד.
הקצף, מוזרק באמצעות צינורית דקה הנמצאת בצוואר הרחם והוא מאפשר הדמיית אולטרסאונד איכותית מאוד של חלל הרחם והחצוצרות.
בדיקת הקצף מחליפה למעשה את צילום הרחם שהיה מקובל עד היום.
בשונה מצילום הרחם, בדיקת הקצף הרבה פחות לא נעימה לאישה, היא ללא חשיפה לקרינה, והיא מאפשרת קבלת אינפורמציה רחבה ואיכותית הרבה יותר מהצילום.
הבדיקה מתחילה בבדיקת אולטרסאונד נרתיקית דו מימדית ,על מנת להגדיר את רירית הרחם, כיוון הרחם וממדיו. בנוסף נבצע הדמיה של השחלות על מנת לקבוע את המבנה והגודל הבסיסי שלהם. נאפיין את השחלות ונבדוק האם ישנן שחלות פוליציסטיות, שחלות בעלי רזרבה נמוכה ,ציסטות או מסות שחלתיות ועוד.
בהמשך נבצע בדיקת תלת מימדית של הרחם על מנת לאפיין את המבנה המדויק שלו. נבדוק האם ישנן בעיות מבניות כגון רחם עם מחיצה, רחם חד קרני, רחם דו קרני, שרירנים, אדנומיוזיס ועוד.
לאחר מכן, נחבר צינורית דקה לצוואר הרחם ונזריק את הקצף שממלא את חלל הרחם, עובר דרך החצוצרות ומתפזר באגן. הקצף הוא על בסיס סוכר טבעי, בעל אלרגניות נמוכה, והוא נספג תוך מספר דקות לגוף בד"כ ללא תופעות לוואי.
בסיומה של הבדיקה נבצע הערכה של הממצאים הרבים שהתקבלו, נסביר ונסכם את ממצאי הבדיקה, ננתח את הקשר בין הממצאים להפרעת הפריון, ונפנה אותך לרופא הפריון כדי להתקדם הלאה בתהליך.
המרפאה שלנו היא מרפאה ייחודית המשלבת את בדיקת הקצף הסונוגראפית המתקדמת יחד עם מרפאת פריון אישית ואיכותית הנמצאים תחת קורת גג אחד.
השילוב של המימד האבחנתי יחד עם התהליך הטיפולי, מפשטת ומקצרת את הדרך הארוכה והמפותלת והופכת אותה למהירה וזמינה הרבה יותר – בדרך להריון המיוחל.
המפגש הבא שלנו יהיה בע"ה יחד עם העובר בבבדיקת האולטרסאונד שכבר נבצע בהריון.
רירית הרחם היא החלק הפנימי המצפה את הרחם, היא זו המתפתחת ומתעבה במהלך כל מחזור חודשי כדי להתכונן לקליטת היריון.
במידה ולא השתרש ברירית הרחם היריון, כשבועיים לאחר הביוץ הרירית מתקלפת והדימום המלווה את התהליך הזה הוא למעשה מחזור הוסת החודשי.
האגן של האישה הוא החלק התחתון של הבטן המוקף בעצמות האגן.
בחלל האגן נמצאים הרחם, השחלות, המעי הגס , המעי הדק וכיס השתן.
במצב של אנדומטריוזיס, ישנה השתרשות של תאים של רירית הרחם באזור האגן האימהי.
הסיבה לכך היא לא חד משמעית, אך לרוב זה קורה כתוצאה ממעבר של הרירית המתקלפת במחזור החודשי – לא רק החוצה דרך צואר הרחם לנרתיק, אלא גם אחורה דרך החצוצרות – לחלל האגן.
האנדומטריוזיס יכול להשתרש בשחלות ולגרום לציסטה אופיינית הנקראת אנדומטריומה, להשתרש באופן שטחי בחלל האגן (אנדומטריוזיס שטחי) ולהשתרש באופן עמוק (אנדומטריוזיס עמוק) ולחדור לאיברים הנמצאים באגן.
אנדומטריוזיס יכול להיות ללא תופעות כלל – בפרט אם הוא קל, אך הוא יכול לגרום לבעיית פריון בעיקר בשל הידבקויות שהוא עושה סביב החצוצרות והשחלות.
תופעה נוספת של אנדומטריוזיס היא כאבי אגן משמעותיים בעיקר בתקופת המחזור החודשי – שאז הנגעים באגן באים לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר.
כשיש וסת מידי חודש, גם הנגעי האנדומטריוזיס עוברים מעין "וסת" וכך ממחזור למחזור ומשנה לשנה האנדומטריוזיס האגני יכול היהפך ליותר משמעותי והכאבים ו/או בעיית הפריון יכולים להתגבר.
ברוך השם לכל דבר יש פתרון ואין צורך להתייאש!
אך לפני הפתרון יש להגיע לאבחנה, כיוון שלא כל בעיית פריון ולא כל כאבים באגן אכן קשורים לאנדומטריוזיס.
שימוש בגלולות המשמשות בדרך כלל למניעת היריון (בפרט בנטילה רצופה המפחיתה את מספר הווסתות) או טיפול בהורמונים אחרים עוצר לרוב את מגמת ההחמרה ומפחית במקרים רבים את הכאבים באופן משמעותי.
במצבים חמורים ו/או העמידים לטיפול תרופתי, קיימת האופציה של טיפול ניתוחי לפרוסקופי לכריתת הנגעים (בד"כ באמצעות 2-3 חורים קטנים בדופן הבטן דרכם מוחדרים מכשירי הניתוח ומצלמה).
אחת הבעיות בשנים שעברו ,הייתה העדר מודעות מספקת לא מצד המטפלים ולא מצד המטופלות לבעיה.
כמו-כן, לא הייתה טכנולוגיה הדמייתית איכותית מספיק ולא היה ידע רפואי מספק על מנת לאבחן את הבעיה.
הבעיה יכולה להיות משמעותית בפרט במקרים של אנדומטריוזיס עמוק, שעל מנת לזהות אותו באולטרסאונד צריך מיומנות וניסיון מצד אחד ומצד שני הוא יכול גרום לכאבים משמעותיים גם בנגעים קטנים מאוד.
כיום באמצעות האולטרסאונד אנו יכולים לאתר חלק גדול מנגעי האנדומטיוזיס העמוק, להגדיר את המיקום והגודל שלהם ולאפיין את מידת התרומה שלהם לתלונות של המטופלת.
יש לכך חשיבות רבה הן באבחנת הבעיה לפני טיפול תרופתי מתאים והן כדי להדריך את המנתח היכן להתמקד ולמה לצפות במצב הדורש התערבות ניתוחית.
לעיתים אנו נעזרים גם בהדמייה של MRI על מנת להשלים את האבחנה.
ברפואה אנו נוהגים לומר שהגעה לאבחנה נכונה היא כבר חצי מהפתרון – ולאולטרסאונד חלק משמעותי באבחנת האנדומטריוזיס!
הבדיקה מבוצעת בדומה לבדיקות נרתיקיות אחרות באולטרסאונד, אלא שהיא נעשית באיטיות ובתשומת לב רבה לבחינת הממצאים המתאימים לאנדומטריוזיס, להגדרת מיקומם, גודלם ומידת הנזק או הכאב אותו הם גורמים.
קופות חולים איתן אנחנו עובדים
כללית | מאוחדת | לאומית | ביטוחים פרטיים
התקשרי עכשיו:
לא תפסת אותנו? השאירי הודעה בתא קולי או בווצאפ:
או השאירי פרטים ונחזור אלייך בהקדם
פרטי התקשרות:
(חניה מקורה חינם בחניון הבניין)
לקביעת תור:
