מצג העובר

דברים שחשוב לדעת על מצג ומנח העובר

אם איי פעם תהיתם/ן איך העובר יודע לצאת בזמן הלידה כשראשו מופנה כלפי מטה, תופתעו לדעת שלא מדובר בסתם צירוף מקרים. מהו מצג העובר, מה ההבדל בינו לבין מנח העובר, מדוע רוב העוברים מצויים דווקא במצג ראש בסמוך ללידה ומה ניתן לעשות כשהעובר נמצא במצג עכוז? התשובות בפנים

מאת: ד"ר גדי ליברטי

בשבועות שלפני הלידה ישנה חשיבות גדולה לדעת מהי תנוחת העובר ברחם כדי לדעת האם העובר נמצא בכיוון הנכון ללידה והאם הכיוון הזה מתאים ללידה נרתיקית רגילה. במאמר הבא נסביר מהם ההבדלים בין מנח העובר למצג העובר, נבחן כיצד נקבע מנח העובר ונסביר מה הן האפשרויות העומדות בפנינו כאשר העובר נמצא במצג עכוז ממש לפני מועד הלידה.

מה ההבדל בין מצג העובר למנח העובר?

מצג העובר
מצג העובר הוא החלק שהעובר מציג לכיוון היציאה מהרחם, כלומר כלפי החלק התחתון של הרחם. אם ראש העובר פונה כלפי מטה (לכיוון הרגליים של האם), מצג העובר הוא מצג ראש. אם העכוז של העובר הוא זה שפונה כלפי מטה מצג העובר יהיה מצג עכוז.

מנח העובר
מנח העובר מתייחס לכיוון בו העובר נמצא בתוך הרחם של האם – ללא קשר למצג. מנח אורכי הוא מצב בו העובר שוכב ברחם לאורך גופה של האם (בין אם במצג ראש או עכוז), ומנח רוחבי הוא מצב בו העובר שוכב לרוחב גוף האם. במקרים של מנח רוחבי אין לעובר מצג מאחר שלא  ראש העובר ולא העכוז פונים לכיוון המוצא מהרחם. במצב ביניים, העובר שוכב ברחם האם באלכסון , אז הוא נמצא במנח אלכסוני היכול להיות מנח אלכסוני עם מצג ראש או מנח אלכסוני עם מצג עכוז.

כיצד נקבע מצג העובר לקראת הלידה במועד?

מצג העובר בסמוך למועד הלידה מהווה תוצאה של היחס בין מבנה העובר למרחב שסביבו. למעשה, ככל שהמרחב שסביב העובר יהיה גדול יותר, כך המנח והמצג של העובר יהיו מקריים יותר וקבועים פחות.
כדי להבין טוב יותר כיצד נקבע מצג העובר לקראת הלידה, ניתן להתייחס אל מיקום העובר ברחם כאל דג באקווריום. ככל שהמרחב הקיים סביב הדג גדול יותר, כך הדג חופשי לשנות את תנוחותיו בחלל בו הוא נמצא. בדומה לכך, בשלבים מוקדמים של ההריון חלל הרחם ומי השפיר סביב העובר גדולים משמעותית יחסית לגודלו ולכן אין לו מנח או מצג קבוע. עם התקדמות ההריון, כמות מי השפיר פוחתת והצפיפות בתוך חלל הרחם הולכת וגדלה עד למועד הלידה. כתוצאה מכך העובר "מוצא" לעצמו את המנח, המצג והתנוחה הנוחים לו ביותר בין קירות הרחם הסוגרים עליו.

אם מצג ומנח העובר הם תוצאות של צפיפות הולכת וגדלה ברחם, מדוע רוב העוברים נמצאים דווקא במצג ראש בסמוך למועד הלידה?

בסוף ההיריון, מצג ראש הוא המצב בו מותאם באופן אידאלי המבנה המרחבי של העובר למבנה של חלל הרחם. המבנה המרחבי של חלל הרחם דומה לאגס הפוך והעובר מקבל צורה זו ככל שמתקדם ההריון.
למעשה, בשלבים הראשונים של ההריון, בטן העובר קטנה באופן משמעותי מגודלו של הראש וככל שההריון מתקדם, הבטן הולכת וגדלה ביחס לראש ומבנה העובר הופך מותאם יותר למבנה הרחם.
לצד זאת, בשל הצפיפות ההולכת וגוברת ברחם לקראת סוף ההריון, העובר הולך ומתכנס לכיוון עצמו – הרגליים של העובר מתקפלות לכיוון החלק התחתון שלו  עד שהוא מגיע לתנוחה העוברית המוכרת. כתוצאה מכך, החלק התחתון של העובר הכולל את הבטן, הישבן והרגליים, רחב יותר מבית החזה והראש – מה שנותן לעובר מעין צורת אגס. במצב זה, החלק העליון של ה"אגס" הוא הראש של העובר ואילו החלק התחתון של ה"אגס" הוא הישבן של העובר.

תהליכי עליית  הצפיפות ברחם, התכנסות העובר לתנוחה העוברית והירידה בגודל הראש ביחס לבטן, קורים בהדרגה ותנועתיות העובר גורמת לו להתאים את עצמו למרחב. לכן, לקראת סוף ההריון רוב העוברים מתמקמים ברחם כשראשם מופנה כלפי מטה.

באיזה שלב בהריון צפוי העובר לעבור למצג ראש?

לפני השבוע ה-30 להריון, אין משמעות למנח ומצג העובר, משום שהמרחב סביבו גדול מידי בכדי שיהיה לו מנח ומצג קבוע. לעומת זאת,  בשבוע 31-35 כשהחלל מתחיל להצטמצם, כ- 85% מהעוברים כבר יהיו במצג ראש.
כ-70% מהעוברים שאינם מצויים במצג ראש בשבועות 32-33, יהפכו למצג ראש עד ללידה. כחצי מהעוברים שאינם מצויים במצג ראש בשבוע ה-35, ימצאו במצג זה עד למועד הלידה המשוער (החל מהשבוע ה-38). במועד הלידה, הרוב המוחלט של העוברים כבר יהיו במצג ראש ורק כ-3% מהעוברים יהיה במצג עכוז. רק כאחד למאתיים עוברים יהיה במנח רוחבי במועד הלידה.

אילו מצבים יכולים להוביל לכך שהעובר לא מציג את ראשו במועד?

מרחב הרחם אינו תואם את מבנה האגס ההפוך
כשהמרחב שסביב העובר אינו תואם למבנה האגס של העובר, הסיכוי להגעה לשבוע 38 עם עובר במצג עכוז עולה. כך לדוגמה, אם מבנה הרחם אינו רגיל, למשל במקרים של רחם עם מחיצה, רחם דו קרני  או רחם חד קרני, מבנה העובר אינו מתאים למבנה המרחבי של הרחם והסיכוי להימצאות העובר במצג עכוז עולה.

ריבוי מי שפיר משמעותי
כאשר קיים ריבוי משמעותי של מי שפיר, המרחב סביב העובר גדול יותר והוא לא שרוי בצפיפות המחייבת אותו להתכנס למבנה האגס. במקרים אלה קיימת שכיחות גבוהה יותר של עובר במצג ובמנח לא יציבים (כלומר מקרים שבהם מצג הראש מתהפך תכופות למצג עכוז או למנח רוחבי). כיוון שכך עולה הסיכון שהעובר יהיה במצג עכוז או במנח רחבי בלידה. 

מבנה עוברי לא תקין
אם המבנה העובר אינו תקין, למשל כאשר הראש גדול מאוד או כאשר קיים חוסר התפתחות של החלק התחתון של העובר, הוא לא יקבל את המבנה האגס המרחבי ולכן ההתאמה שלו למרחב הרחם משתבשת וקיים סיכוי גבוה יותר להימצאות העובר במצג עכוז בסמוך למועד הלידה המשוער.

הריון תאומים
מכיוון ששני העוברים ממלאים את הרחם יחד, אין כבר משמעות לצורת העובר האחד ביחס לחלל הרחם המכיל גם את העובר השני.  לכן, רק בכ- 40%  מהריונות התאומים במועד הלידה, שני העוברים יהיו במצג ראש ובכ- 35% נוספים יהיה רק הראשון במצג ראש. 

מה עושים כשהעובר נמצא במצג עכוז במועד?

באופן כללי לידת עכוז נרתיקית מסוכנת יותר לעובר מלידה במצג ראש וקיים סיכוי גבוה יותר לפגיעה משמעותית בעובר. הסיכון לפגיעה עוברית חמורה בלידת עכוז נרתיקית מגיע ל- 5%, לעומת לידת עכוז בניתוח קיסרי מתוכנן, אז הסיכון לפגיעה בעובר עומד על כ-0.5% בלבד. לכן, כאשר אישה מגיעה ללידה בכל שבוע בהריון או שהגיע לשבוע 39 ללא התפתחות לידה עם עובר במצב עכוז יומלץ על ילוד בניתוח קיסרי.  למרות זאת, לידה נרתיקית של עובר במצג ראש עדיפה על לידה בניתוח קיסרי של עובר במצג עכוז. לכן, בהריונות עם מצג עכוז לקראת מועד הלידה (בשבועות 35-37 להריון), ההמלצה היא לנסות לעבור ניסיון היפוך חיצוני של מצג העובר. הפעולה מבוצעת בחדר לידה וכוללת לחיצות ודחיפות של העובר דרך דופן הבטן האימהית והיפוכו ממצג עכוז למצג ראש. הפעולה מצליחה בכ – 60% מהמקרים, וכרוכה בסיכונים נמוכים לאם ולעובר. באופן זה ניתן לחסוך לידה בניתוח קיסרי בחלק ניכר מהמקרים.

Call Now Button